שלום, אני אסתר נעים להכיר!

ותמיד חלמתי להיות מעצבת אופנה…
בתור ילדה נמשכתי לעולם הזה, של סטיילינג, של אופנה, בגדים מיוחדים.
ברגע שיכולתי לדאוג לעצמי, השקעתי את כל כולי בלימודים, עשיתי כל קורס שעמד לרשותי,
והשקעתי המון גם בלמידה עצמית, מנסיון אחר נסיון ומטעות אחר טעות זו הלמידה הטובה שיותר.
הרגשתי שהעיצוב נמצא בתוכי ואני רק צריכה למצוא דרך להוציא אותו החוצה!

פתחתי עסק מהבית והתחלתי למכור את הבגדים שלי, מכרתי אופנה ייחודית, וחדשנית.

צברתי לי קהל לקוחות נאמן וראיתי את ההצלחה.

אבל…
משהו היה חסר.

הרגשתי שהבגדים שאני מעצבת, לא באמת מבטאים את מי שאני,את הפנימיות שלי , את הדרך והערכים שעליהם גדלתי, כאילו אני מעצבת עבור מישהי אחרת, סגנון שאני כן לבשתי בעברי,

זכיתי ברוך השם שהיום כבר לא, אבל בכל זאת לא מוכנה להוציא לשוק לנשים אחרות.
תחושה קשה תחושה של חוסר סיפוק, תחושה כזו שאני לא מוכנה להחטיא אף בת ישראל על חשבוני.
לכן, למרות ההצלחה, החלטתי לסגור את העסק.

עבדתי בחברת ביגוד גדולה, רציתי לעזוב כל קשר לתחום מרוב תיסכול וחוסר הבנה לאן אני פונה.
אך היצירה עוד בערה בי.
הייתי צריכה למצוא את הדרך שלי, בלי לחזור על הטעויות שכבר עשיתי.

ואז, מי אם לא אמא, השיאה לי את העצה ששינתה הכל.
“תתחילי בקטן” היא אמרה “אפילו רק מטפחת”
זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
יצרתי ליין כיסויי ראש, בלי חנות, מכרתי באינסטגרם, במכירות ביתיות בחצר של ההורים שלי, עם תאמינו או לא כל מה שפרסמתי – נחטף. זו הייתה יד השם, ברכה מטורפת לפתוח לי דרך חדשה.
התקדמתי לחצאיות עם סט של כיסוי ראש , ושוב – הקהל פשוט אהב את זה.
הבנתי מה היה חסר לי בבגדים שעיצבתי – קצת נשמה יהודית, בגדים צנועים, שגם אני אשמח ללבוש ולהרגיש בנוח.

בגלל שאני מגיעה מעולמות האופנה, ומכירה מקרוב גם את הבגדים שאינם צנועים, אני מצליחה ליצור אופנה צנועה שהיא משלבת אופנה עכשווית בסטייל יחד עם כללי הצניעות.

הבגדים שלי מלאים סטייל, יופי, משמעות ונשמה, ועובדה שהקהל שלי מגוון, ומגיע מכל קצווי החברה, מכל הדתות ולא רק מציבור שומרות המסורת.

היום יש לי בוטיק אופנה מצליח, אבל אני לא שוכחת מאיפה באתי,
אני לא שוכחת את התקופה שבה החנות הייתה בבית והייצור היה ברובו עצמי,
ואני משתדלת ככל הניתן להסתמך על ספקים ובתי מלאכה מקומיים.

אני מקווה, שכשאת לובשת את הבגדים שאני יצרתי, את חשה את אותה התרגשות ואותה כוונה, שאני חשתי כאשר עיצבתי אותם.